עצה להנצל מן הכעס

עצה להנצל מן הכעס

ובספר "ארחות צדיקים" (שער הכעס) מובאת עצה להנצל מן הכעס, שבזמן שיש לו על מה לכעוס ורוצה לכעוס, יחסום פיו ולא יאמר אף מילה, ועל כל פנים אם ירצה לדבר, ידבר בנחת (וע' ב"איגרת הרמב"ן"). ובתוך כך יחשוב כי הכל משמים, ובינתיים ירגע מכעסו.

 

ויש לומר בס"ד כי לכן שבחו חז"ל את הבולם פיו בשעת מריבה (חולין פט.), משום שזוהי אמנם משימה קשה בעת הכעס, והמתגבר על יצרו ועוצר רוחו מלכעוס – הרי זה באמת גיבור, וכן אמר שלמה בחכמתו: "טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר" (משלי טז).

 

ואשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, הם היצר הרע ושלוחיו, ויוכל לתת מעצור לנפשו, ולא יכעס "כסוס כפרד אין הבין", אלא "במתג ורסן עדיו לבלום" ואזי – "בל קרוב אליך" – היצר הרע (ר' תהלים לב).

דרך ישרה שידבק בה האדם

 

נאמר במשנה (אבות ב) כי הדרך הישרה שידבק בה האדם היא "לב טוב". דהיינו לב החושב תמיד רק בכיוון חיובי.

 

וטעם לכך כתב רבינו יונה: "משום שזוהי המעולה שבמדות המתוקנות, מפני שכל המידות נובעות מן הלב, ובזמן שלבו טוב – כל מדותיו ישרות ודעותיו נכונות, ונמצא שמח בחלקו ומתחבר עם הטובים, ואינו חפץ אלא בדבר שיש בו תועלת ולא הפסד".

דוד המלך והכעס

דוד המלך והכעס

וכך אמנם נהג דוד המלך ע"ה, שכאשר קיללו שמעי בן גרא "קללה נמרצת" וקשה עד מאוד, שפירושה: נואף, מואבי, רוצח, צורר, תועבה, ראשי תיבות נמרצ"ת כמאמר חז"ל (שבת קה.).

 

בכל זאת לא כעס דוד ולא חרה אפו בשמעי, אלא סבר כי "ה' אמר לו קלל את דוד ומי יאמר לו מדוע עשית כן" (שמואל ב טז). ראו נא השקפת עולמו של דוד המלך החסיד!

 

ואמנם מתאים הדבר במיוחד לאופיו, כי עניו גדול היה, כמו שאמר על עצמו "ואנוכי תולעת ולא איש…" (תהלים כב), ואומר "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני" (שמואל ב ו).

 

הכועס – מגביר את כח יצרו הרע

 

והנה רעת הכעס גדולה עד מאוד, עד שאמרו חז"ל כי כל הכועס – כל מיני גיהנם שולטים בו (נדרים כב.). והכוונה יש לפרש בס"ד – שמגביר בעצמו כוחות היצר הרע וחייליו והם "כל מיני גיהנם".

כי ידוע, שהכועס מחליף נשמתו הקדושה באחרת טמאה דסטרא אחרא חלילה (ר' זוהר תצוה דקפ"ב ע"א, "מורה באצבע" סי' א אות י), וממילא אין ספק כי ישלוט בו היצר הרע.

 

וכן משתמע מן המובא בגמרא (ברכות כט:) שאמר אליהו הנביא לרב יהודה "לא תרתח ולא תחטא". ופירש רש"י – "לא תכעס, שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא". ע"כ.

 

והיינו משום שמגביר בעצמו את כוחות היצר הרע וכנ"ל (ור' ב"שערי תשובה" שער א אות טז).